"תקדין" תוכל לאנדקס את מאגר פסקי הדין לטובת מנועי חיפש אינטרנטים

כותב: עו"ד אבי רימון
פורסם ב: קטגוריה בית דין
בתאריך: 01.12.2015

לתקדין כמו לחברות נוספות ניתנה זכות גישה למאגר פסקי הדין של הנהלת בתי המשפט. להבדיל מהמתחרות של תקדין המאפשרות רק למנוייהן גישה אל פסקי הדין, תקדין מאפשרת גם איתור פסקי הדין שברשותה באמצעות מנועי החיפוש האינטרנטיים הפתוחים לאחר שאינדקסה את מאגר פסקי הדין שברשותה, כאשר היא מאפשרת לגולש לקבל חלק מפסק הדין, ואם חפצה נפשו של הגולש לעיין במלוא פסק הדין עליו לשלם לתקדין תשלום חד פעמי בעבור עיון בפסק הדין הספציפי  בסגנון Pay Per View.

ב- 2013 החליטה הנהלת בתי המשפט למנוע את האינדוקס עבור מנועי החיפוש הציבורים, ודרשה שתקדין ויתר החברות תחתומנה על כתב התחייבות מתאים כתנאי להמשך הגישה למאגר פסקי הדין. הטענה העיקרית של הנהלת בתי המשפט היתה שחשיפת פסקי הדין פוגעת בפרטיותם של מי שנזכרים בפסקי הדין, וכי הדבר מרתיע פנייה לערכאות.

תקדין לא אמרה נואש ועתרה כנגד עמדת בתי המשפט לבג"צ.

ביהמ"ש  קבע שאמנם אין זכות מוקנית לאדם לקבל לידי את מאגר פסקי דין, אולם משעה שהמאגר עומד לרשות חברות מתמחות, ההנהלה איננה יכולה להגביל את אופן השימוש במאגר ללא הסמכה מפורשת בדין. בית המשפט קבע שהחלטת הנהלת בתי המשפט פוגעת בעסקיה של תקדין, בחופש הביטוי שלה ובחירות הבסיסית שלה לעשות שימוש חוקי במאגר – נושאים המוגנים על חוקי היסוד, ולכן על החלטת הנהלת בית המשפט לעמוד במבחנים החוקתיים המקובלים.

הסתבר, כי אין כל הסמכה חוקית בחקיקה לשם דרישת ההגבלה האמורה. כמו כן, לדעת בית המשפט אל מול הזכות לפרטיות יש להציב את: הערך התועלתני של הגישה החופשית של מידע ברשת, עקרון פומביות הדיון וחופש העיסוק של תקדין ושכמותה. בית המשפט הטיל ספק עד כמה האיסור המבוקש אכן מקדם את ההגנה על הפרטיות, משום שפסקי הדין חשופים למנויים, ואין כל איסור שצדדים שלישיים יפרסמו במקומות שונים פסקי דין שהגיעו לרשותם. לדעת בית המשפט ניתן לקיים מנגנונים פחות פוגעניים על מנת לצמצם את הפגיעה האפשרית בפרטיות הנגרמת מפרסום פסקי דין, כגון העלמת פרטים מזהים שונים מפסק הדין. לבסוף העלה בית המשפט על נס את היכולת של כל אדם להיות נגיש למאגרי פסקי הדין (בלא להיות מנוי על מאגר שכזה) על מנת שיוכל לדעת מהו המצב המשפטי הנוגע לענייניו.

לפיכך, בית המשפט פסל את החלטת הנהלת בתי המשפט, ותקדין תהא חופשית להמשיך במנהגה לאנדקס עבור מנועי החיפוש הציבוריים את המאגר.

[בג"ץ 5870/14]

מעניין אם עמדת בית המשפט הייתה שונה אילו היה מוכח לפניו ששיטת האינדוקס מכוונת באופן עיקרי לאיתור מידע בפסקי דין על פי פרטי הצדדים, ואינה מאפשרת איתור פסקי דין על פי תוכנם. על כל פנים, החלטת הנהלת בתי המשפט הייתה גורפת בהקשר הנדון.

(אין באמור לעיל כדי לקבוע דבר לגבי שיטת האינדוקס של תקדין, אלא עסקינן בשאלה תיאורטית בלבד).

תגובות