אחריותו של נגן מדיה להפצת תכנים פיראטיים

כותב: עו"ד אבי רימון
פורסם ב: קטגוריה kodi
בתאריך: 09.05.2017

ג'ק פרדריק וולמס מהולנד פיתח, הפיץ ומכר נגן מולטימדיה בשם Filmspeler, שהכיל תוספים מובנים בהם קישורים לאתרים שבהם מצויים עותקים בלתי חוקיים של יצירות אודיו-ויזואליות.

הצפייה דרך הנגן אינה כרוכה לכאורה בהעתקה של עותקים אלו, (אם כי ישנה דעה אחרת בנדון), אלא היא מתבצעת בשיטת Streaming, ולכן העניין המשפטי העיקרי מתרכז בשאלה, האם הנגן מפר את זכויות השידור של בעלי הזכויות ביצירות אלו.

העניין נדון בביה"ד של הקהילות האירופיות לבקשת בית המשפט ההולנדי.

ההגדרה בדירקטיבה האירופית הרלוונטית בעניין זכויות השידור עוסקת ב- "Communication to the public". בהתאם לגישת בית הדין כדי לבצע שידור יש צורך בביצועו של אקט של העברת מסרים אל קהל. האם בעליו של נגן מבצע אקט מסוג זה, כאשר מי שמפעיל את הנגן ויוזם את העברת המסרים הוא המשתמש?

ביהמ"ש פסק שיש להבחין בין מי שמספק אמצעים טכנולוגיים לצורך גישה לתכנים לבין מי שיוצר קישורים מראש אל תכנים המפרים זכויות יוצרים. כאשר שותלים מראש קישורים אלו, בזאת לדעת בית הדין הופכים את הנגן לחלק חיוני ומכוון בשרשרת האירועים אשר יוצרת את השידור אל המשתמש.

המונח שידור אכן מחייב גישה לקהל רחב. אם להרבה אנשים בעת ובעונה אחת יש גישה אל העותק המפר, אזי ניתן לראות גם בשיטה זו משום שידור. במקרה הנוכחי, קבוצה די גדולה רכשה את הנגן הנדון, ובכלל לדעת ביהמ"ש, יש לבחון את הקבוצה שפוטנציאלית יכולה לקבל גישה לתכנים ועליה נמנה כל מי שמחובר לרשת האינטרנט ויכול בעת ובעונה אחת עם האחרים לצפות בתכנים בשיטת streaming.

ביהמ"ש אינו עומד על התנאי שהנגן אמור ליצור קבוצת צופים חדשה מעבר לקבוצה שכבר חשופה לתכנים, כפי שנפסק במקרים דומים בשנים האחרונות על ידי ביה"ד האירופי. ההבחנה בין עניין זה לעניינים הקודמים היא שבאותן פסיקות דובר בתכנים שהיו נגישים לציבור באופן חופשי וחינמי בהסכמת בעלי הזכויות האחרים באתרי האינטרנט שנבחרו על ידי בעלי הזכויות, ובא גורם אחר שהנגיש את התכנים באתר משלו ללא רשות הבעלים – כאן ביה"ד בחר להגן על חופש המידע ברשת. במקרה שלנו, מדובר ביצירות שאינן חופשיות לציבור, ולכן ביה"ד מגן יותר על שמירת זכויות היוצרים.

על כן, לדעת ביה"ד הצבת קישורים בנגן אינטרנטי או באתר אינטרנט אל תכנים פיראטיים מהווה שידור מפר של התכנים לציבור.

כמו כן, בית המשפט העיר הפסק דינו, כי גם בשיטת streaming יש העתקה זמנית של היצירה, שיכולה להחשב כהעתקה אסורה של היצירה.

לפסיקה זו יש חשיבות ביחס לנגן ה- KODI הפופולרי. הנגן כשלעצמו נקי מקישורים המוטמעים בו מראש. קישורים אלו המכונים: תוספים או ADDONS, מתווספים על ידי המשתמש בעצמו, ועל כן, נגן זה בינתיים, ממשיך לשמור על מעמדו החוקי.

אולם מי שחשוף במיוחד בעולם ה- KODI, הם אלו המפתחים ומפיצים את המעטפות (skin) לנגן ה- KODI. המעטפת היא אריזה של נגן הקודי, המשפרת את המראה הוויזואלי של הנגן, המשבצת בו תוספים הכוללים קישורים לתכנים, ומכילה פונקציות נוספות המקלות על השימוש בנגן. לפי רוח הפסיקה האירופית, הרי ששיבוץ תוספים לקודי, המכילים קישורים אל תכנים מפרים הופך את מפתח המעטפת, למי שמפר זכויות שידור. יצוין שבדין הישראלי, פותחו דיני הסיוע בנזיקין על מנת להטיל אחריות על מי שהנגיש כלים לציבור שכללו קישורים אל תכנים פיראטיים.

תגובות