במסגרת תיקון זה, משנה הכנסת בהתאם להצעת חוק ממשלתית מטעם משרד התקשורת, את מתכונת האסדרה של שירותי התקשורת בישראל.

בחודש יולי האחרון, התקבל במליאת הכנסת התיקון המשמעותי ביותר לחוק התקשורת (בזק ושידורים).
במסגרת תיקון זה, משנה הכנסת בהתאם להצעת חוק ממשלתית מטעם משרד התקשורת, את מתכונת האסדרה של שירותי התקשורת בישראל.

השינוי מכיל מספר רבדים. ראשית, מעדכן התיקון את חובת הרישוי ואח"כ את מתכונת הרישיונות.

אם בעבר חלה חובת הרישוי על כל פעולת בזק ועל כל שירות בזק, בכפוף למספר חריגים, הרי בהתאם לתיקון לחוק, חובת הרישוי תחול רק על שירותי בזק מסויימים הנקובים בחוק: שירות טלפוניה על בסיס מספר המופיע בתוכנית המספור, שירות גישה לאינטרנט, שירותי העברת נתונים וכל שירות שינקב בתוספת לחוק. שינוי זה פוטר עשרות שירותים שונים שבעבר התקיימו תחת רישיונות מיוחדים, או שהיו מצויים באזורי הדמדומים של חובת הרישוי.

בנוסף, התיקון מבטל את ההפרדה שנהגה בעבר בין רישיונות מיוחדים לבין רישיונות כלליים, ובמקומה מייסד הבחנה בין ספקים רשומים לבין בעלי רישיונות. כל ספקי שירותי הבזק המסוימים שציינו לעיל, (למעט חריגים שנפרטם להלן), מחוייבים להרשם במרשם המנוהל על ידי משרד התקשורת, המציב תנאי סף לרישום נמוכים למדי.

הגופים אשר יהיו מחוייבים ברישיון בזק הינם הספקים הסלולריים הפועלים באמצעות תדרים אלחוטיים, ספקי תמסורת בינלאומית, ספקים המספקים שירות להיקף משתמשים רב שיקבע על ידי שר התקשורת, ספקי שירותים לווייניים ורשויות מקומיות.

התנאים שיחייבו את הספקים שבמרשם יקבעו בתקנות. משרד התקשורת פרסם לתגובת הציבור את טיוטת התקנות הנדונה, שממנה עולה, כי מסכת החובות המוטלת על הספקים מקלה במידה רבה מזו הקיימת ברישיונות הכלליים וכן לא מתחייבת הפקדת ערבות בנקאית. כמו כן, במסגרת זו, המשרד מבקש לבטל את האפשרות לרכישת שירותים מספקים אחרים באמצעות חשבון המנוי אצל המפעיל – פרקטיקה שהיתה נפוצה מאוד בטרם עידן הסמארטפונים.

המשרד מתעתד, על פי פרסומיו, להשיק מערכת מקוונת לצרכי הרישום במרשם.

המשרד הודיע לבעלי הרישיונות השונים לרבות בעלי רישיונות כלליים אחודים מסויימים על כוונתו לבטל את הרישיונות ולשנות את סטטוס המפעילים הנ"ל לספקים רשומים במרשם. כמו כן, בעלי רישיונות מיוחדים מסויימים קיבלו הודעה על הכוונה לבטל את רישיונם ועל כך שעל פני הדברים הם אינם מחוייבים להרשם במרשם מאחר שהשירות שהם מספקים פטור מרישוי.

התיקון עתיד להיכנס לתוקף החל מיום 02.10.22.

הפוסט מהפכת הרישוי של משרד התקשורת הופיע ראשון בAvi Rimon

תנאי הרישיונות הכלליים של חברות התקשורת מחייבים אותן לנהוג בשוויון ולהציע תנאים שווים ללקוחותיהם. האם חברות הסלולר עומדות בתנאים אלו כאשר הן מעניקות הטבות והנחות ללקוחות המאיימים לסיים את התקשרותם עם החברה, או המתמקחים על תנאי ההתקשרות, בשעה שלקוחות "נוחים" שאינם מתמקחים עם החברה אינם זוכים לאותם הנחות והטבות.

זו השאלה שעמדה במרכזם של שני ערעורים לביהמ"ש העליון על פס״ד שניתן בביהמ"ש המחוזי, בו נדחו שורה של בקשות לאישור תובענה ייצוגית כנגד מספר חברות סלולר שהתמקדו בשיטה המכונה "win back" שבמסגרתה מציעים המפעילים ללקוחות עבר, שנוידו לחברה אחרת, תנאים משופרים על מנת שיחזרו אל החברה.

הטענה העיקרית של המערערים היתה שהחברות מפרות את התנאי הקבוע ברישיון בכך שהן קובעות תעריפים אינדיבידואלים למנויים לפי כוח המיקוח שלהם ואף לא מפרסמות תעריפים אלה.

עמדת משרד התקשורת שהוגשה לבית המשפט, היתה כי בהתאם לרישיון, החברות יכולות לערוך בין לקוחותיהן הבחנה תעריפית רק אם לקוחות אלה משתייכים ל"סוגים שונים" של מנויים: כאשר במונח "סוגים שונים" הכוונה לדעת המשרד היא לקבוצות של לקוחות בעלי מאפיינים ייחודיים המצדיקים את ההבחנה; לדוגמא: חיילים או סטודנטים. לעמדת משרד התקשורת צורף מכתב מטעמו מיום 31.10.2013, שנשלח אל כל חברות הטלקום, ובו הובהר כי חל איסור להפלות בין מנויים המשתייכים לאותה קבוצת מנויים על ידי מתן הטבות ותוכניות תעריפים ייחודיות. מהמכתב עולה שהדברים נאמרו בפרט בנוגע לאפליה בין לקוח חדש לבין לקוח קיים וכי הטבות אלו יכולות לפגוע בתחרות. לדעת משרד התקשורת, נדרש, כי התעריף הבסיסי המוצע לכל הפונים יהיה אחיד, ואין בכך להגביל את האפשרות להגיע לידי הסכמה בדבר מחיר נמוך יותר בהתאם לכוח המיקוח של פונה, או לנהל מו״מ להוזלת המחיר בתור לקוח קיים.

בית המשפט העליון קבע, במסגרת הערעורים, כי בהתאם לפרשנות הראויה של הוראות הרישיון, החובה המוטלת על חברות הסלולר היא להציע תעריפים ותנאים זהים לכל הלקוחות הפוטנציאליים שפונים אליהן. חובה זו חלה בשלב ההצעה ואינה משתרעת על פני תקופת ההתקשרות כולה. כך הרישיון, דורש, כי התעריף הבסיסי המוצע לכל הפונים יהיה אחיד, אולם אין בכך כדי להגביל את אפשרות החברות ליתן מחיר נמוך יותר בהתאם לכוח המיקוח של הפונה או לנהל משא ומתן בדבר הוזלת המחיר ללקוח קיים. פרשנות זו בהתאם לפסק הדין מתיישבת עם תכלית הרישיון, להגן על אינטרס הצרכן ופגיעתה בחופש החוזים פחותה. על כן, החליט בית המשפט העליון לדחות את הערעורים והבקשות ולהתיר את החלטת בית המשפט המחוזי על כנה.

ע"א 528/20 שלומי כהן נ' סלקום ישראל בע"מ (מיום 07.07.2022)

הפוסט האם הענקת תעריף מוזל ללקוח מתמקח חורגת מעקרון השוויון? הופיע ראשון בAvi Rimon

 שישה חודשים לאחר קיום השימוע בנושא, החליט שר התקשורת על הפחתה מדורגת של דמי קישור הגומלין בשיחות לרשתות נייחות וניידות בישראל.

ההפחתה בתעריפי הקישור גומלין, תעשה באופן של מתווה מדורג למשך 3 שנים.

דמי קישור הגומלין בשיחות טלפוניה המסתיימות ברשתות טלפוניה נייחות ונייחות יופחתו כך:

בעניין שיחות בין לאומיות, התשלום המרבי בעד מקטע יצירת השיחה בשיחות יוצאות לחו"ל יוצמד למתווה ההפחתה שפורט, בהתאם לרשת בה נוצרה השיחה (מפ"א או רט"ן) .

כמו כן, יוסר הפיקוח על התשלום בעד קישור גומלין במקטע השלמת השיחה בישראל בשיחות בין-לאומיות נכנסות מחו"ל, כך שכל מפעיל יוכל לנהל מו"מ עם ספקי השירות הבינלאומי ביחס לתשלום המגיע לו בגין שיחה שתכנס אליו מספקים אלו.

הפוסט שינוי משטר תעריפי קישור הגומלין – מעבר ל – Bill & Keep הופיע ראשון בAvi Rimon

במהלך חודש יולי נערך בבית המשפט העליון דיון בשתי עתירות הנוגעות לשירותי הקו הכשר. העתירה הראשונה הוגשה על ידי ועדת הרבנים לענייני תקשורת ועל ידי ארגוני זכויות אדם חרדיים כנגד החלטות שר התקשורת לשינוי מתכונת השירות הכשר, והעתירה השנייה הוגשה על ידי ארגונים הקרובים לתנועה הרפורמית הדורשים שינויים נוספים בשירות הכשר מעבר לאלו ששר התקשורת החליט עליהם.

שר התקשורת במהלך חודש אפריל שנה זו החליט על שינויים בהסדר הקו הכשר שהינו הסדר הסכמי משולש שבין המנוי לבין חברת הסלולר לפיו המנוי מזמין מאת חברת הסלולר שירות העומד בכללים של ועדת הרבנים לענייני תקשורת. הועדה  התקשרה בהסכמים עם רוב חברות הסלולר, שבהתאם להם הועדה מעניקה את תו התקן שלה למסלול שרות העומד בתנאיה.  כך, ניתן ללקוח שירות המוגבל רק לשירותי טלפון והודעות קוליות וזאת במסגרת מכשיר סלולרי ייעודי וסים ייעודי לשירותים אלו. השירות מחייב שימוש במספר מסוים מתוך טווחי מספור המזוהים והמוגדרים כמשרתים שירות כשר בלבד, ומכאן שאם הלקוח מבקש לצאת מהשירות הכשר הוא חייב להחליף מספר ומכשיר טלפון.

שר התקשורת החליט כי ניתן יהיה להשתמש בכל מספר ובכל מכשיר סלולרי לצורך מתן שירות כשר ולא כשר כאחד. החלטה זו שינתה באופן מהותי את השירות לדעת העותרים עד כדי איונו המהותי וזאת לדעתם בניגוד לדין וללא כל תשתית עובדתית המצדיקה זו. החלטות שר התקשורת היו צריכות להכנס לפועל בחלקן החל מיום 31.7.22. בג"צ החליט ליתן צו ביניים המונע את כניסת ההחלטות לתוקפן, וקבע דיון נוסף בנושא ליום 20.3.23. נימוקי בג"צ התמקדו בעיקר בשאלת סמכותו של השר להורות על ניידות מספרים בין שירות כשר לשירות לא כשר לאור העובדה שמשרד התקשורת אחז במשך שנים רבות בדעה שמדובר בשני שירותים שאינם מאותו סוג ולכן על פי חוק התקשורת המתיר ניידות מספרים רק בין שירותים שהינם מאותו סוג, ישנה מניעה להורות על ניידות מספרים בין שני שירותים אלו. כמו כן, הוציא ביהמ"ש צו על תנאי המורה למדינה לנמק את החלטותיה בנדון. זו החלטה שאינה שגרתית בראי החלטות בג"צ בשנים האחרונות, ויש לה משמעות רבה לציבור החרדי, אשר החליט לקחת חלק במשחק הדמוקרטי הישראלי לשם הגנה על זכויותיו.

בעתירת הגופים הרפורמים ניתן צו על תנאי כנגד המדינה לבוא להסביר מדוע לא ימנע מאת ועדת הרבנים לחסום מספרי טלפון שלא ע"פ קריטריונים חוקיים, שקופים וברורים ומפורסמים, ומדוע לא יתנה את החסימה בפרסום שם הנחסם ובקיום הליך של השגה.

(בג"צ 4442/21 ובג"צ 3800/22)

גילוי נאות – הח"מ מייצג יחדיו עם עוה"ד א. מיכאלי וי. בן שמש את ועדת הרבנים בתיק הראשון.

הפוסט בג"צ הקו הכשר הופיע ראשון בAvi Rimon

• ה- FCC השלים בסוף לחודש יולי מכרז להקצאת תדרים בתחום ה2.5 גה"צ וגייס כ- 400 מיליון דולר. תדרים אלו אמורים לשמש את שירותי הדור ה- 5.
• Starlink (בבעלות אילון מאסק)  ו – T-Mobile  סיכמו ביניהן על שיתוף פעולה על אספקת שירותי לווין ללקוחות הסלולר שלT-Mobile  באזורים נטולי כיסוי סלולרי. מדובר בשירותים בסיסיים של הודעות כתובות בלבד.
• ועוד בעניין Starlink, ה- FCC מנע מענק תמרוץ בסך של כ – 200 מיליון דולר בעניין אספקת שירותי אינטרנט מהיר לאזורים כפריים בשל ספקותיה של הרשות ביחס ליכולת של החברה לספק את השירות באיכויות הנדרשות על ידו. החברה הגישה השגה מינהלית הנדון ל – FCC. פועלה של Starlink מעורר מחלוקת בקרב ראשי ה- FCC, כאשר הנציגים הרפובליקנים תומכים בחברה בעוד הנציגים הדמוקרטים רואים בשירותיה תחליף לא מספק לשירותי פס רחב.
• ממשלת בריטניה הודיעה שאין לה כוונה להתערב ברכישת 6% ממניות British Telecom ("חברת הבזק" הבריטית) על ידי אלטיס. אלטיס בשליטתו של הטייקון הישראלי-צרפתי, פטריק דרהי, רכשה בשנה שעברה 12% ממניות BT, והוסיפה לאחר מכן עוד 6% כאמור. מהלך זה יצר גלים בממלכה, והממשלה בחרה לבצע הערכה, האם להתערב בעסקה מכוח סמכות השמורה לה במספר חוקים מטעמי בטחון לאומי.
• קנס בגובה של 42 מיליון דולר ארה"ב הוטל על גוגל באוסטרליה על ידי בית המשפט המקומי. העילה לקנס הוא פרסום מטעה של גוגל בתוכנת ההפעלה הסלולרית לפיו החברה אוספת נתוני מיקום רק מתוך היסטוריית המיקומים שבמכשיר, הניתנת לכיבוי, זאת בעוד גוגל אספה את נתוני המיקום גם כאשר היסטוריה זו היתה כפויה.

הפוסט מה קורה בחו"ל? הופיע ראשון בAvi Rimon

ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע שההודעה הופצה באופן מסחרי, וכי היא בגדר פרסום שמטרתו לעודד הוצאת כספים. בית המשפט קבע, כי אמנם האתר בעיקרו אינו בעל אופי שיווקי מובהק, אלא אינפורמטיבי, אבל יש בו אפשרויות להזמנת ציוד, שדרוג חבילות והוספת שירותים, ולפיכך, יש בו כדי להוות פרסומת.

נדמה, שזו עוד החלטה, שאינה מן המתונות בתחום זה, אשר בסופו של דבר, לטעמי, מקשה יתר על המידה על השתכללות היחסים שבין הלקוח לעוסק. יש מקום לדעתי להבחין בין עיקר לטפל. אם האתר במהותו הוא שירותי ולא שיווקי, ואם ההודעה באה בעיקרה לצורך ייעול השירות ללקוח, אזי יש מקום לפסוק לקולא. גישת בית המשפט תוביל לכך שבזק תצטרך לצור שני האתרים, אחד שיווקי והשני שירותי, או תחפש דרכים אחרות הרבה פחות מקובלות ויעילות כדי לעודד שימוש באתר שלה לצרכיי שירות לקוחות. ראוי שבזק תערער על החלטה זו.

(ת"צ 60132-03-15 זינגר ואח' נ' בזק – החברה הישראלית לתקשורת בע"מ)

הפוסט "חוק הספאם" מכה שוב הופיע ראשון בAvi Rimon

הנאשמת במקרה זה פתחה חשבון בפייסבוק תחת זהות בדויה ושלחה הודעות באמצעות הרשת אל מכרה שלה, (ככל הנראה, על רקע רומנטי), שהכילו: איומים, גסויות והקנטות. אחר כך פרסמה פוסטים בחשבון הפיקטיבי בפייסבוק הכוללות את תמונתו של בן זוגה של המוטרדת הראשונה שוב תוך ציון איומים וגסויות למיניהן.

בהמשך הנאשמת שלחה עשרות הודעות SMS מאיימות לאנשים אחרים הקשורים לאותה מכרה ובן זוגה.

על כל אלה הורשעה הנאשמת בביצוע מספר מעשי עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק על פי סעיף 30 לחוק התקשורת.

הפוסט הטרדה ברשת הפייסבוק = הרשעה בפלילים הופיע ראשון בAvi Rimon

ניתן לערער על תוקף הצו בפנייה לביהמ"ש המחוזי. ניתן להוציא צו אחד נוסף ל-30 יום לגבי אותו מספר, אחרי תום תוקפו של אותו צו, אלא אם עברו שנתיים, ואז ניתן להוציא עוד שני צווים לגבי אותו מספר.

החוק מאפשר גם לבקש צו חסימה שיפוטי לתקופה של 60 יום, שיכולה להיות מוארכת לתקופה נוספת של 60 יום, וישנן עוד אפשרויות חסימה נוספות מסוג זה.

חוק זה מצטרף לחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, תשע"ז-2017, המאפשר,  לפרקליטות לפנות לביהמ"ש בבקשה, כי יורה על הגבלת גישה לאתר אינטרנט, אם שוכנע, כי ההגבלה חיונית לשם מניעת קיום עבירה או למניעת היחשפות גולשים לפעילות שאילו התבצעה בישראל היתה עבירה או אם האתר הוא של ארגון טרור.

הצו מופנה לספקיות האינטרנט ולספקיות הסלולריות. בשבועות  אחרונים נעשה שימוש ראשון, למיטב ידיעתנו, בחוק זה, כאשר הפרקליטות הגישה בקשה לאסור את הגישה אל מספר אתרים, המפרסמים לטענתה שירותי זנות של בגירים.

הפוסט חוקי הניטור – המדינה מתחילה לנטר את רשתות התקשורת הופיע ראשון בAvi Rimon

הנושא הגיע לפתחו של ביהמ"ש הבריטי, שדחה את טענות שתי החברות גם יחד, ואישר את מדיניות Ofcom, (רשות התקשורת הבריטית).

בכוונת הרשות לצאת בקרוב במכרז שבו ישווק ספקטרום לצרכיי דור 5 – 40 מה"צ בתחום 23 ג'יגהרץ ו- 150 מה"צ בתחום 3.4 ג'יגהרץ.

הרשות אישרה התמודדות על הספקטרום רק לארבעת המפעילים הסלולארים הקיימים בבריטניה ולעוד שתי חברות המספקות קישוריות לרשת האינטרנט באמצעים אלחוטיים AirSpan ו- Connexin. כלומר, המכרז מיועד רק לשחקנים הקיימים.

במכרז נקבעו הגבלות על כמות הספקטרום המקסמלית, שמפעיל בודד יכול להחזיק כתוצאה מהמכרז.

בישראל, למרבה הצער, פריסת רשתות דור 4 מתנהלת בהדרגתיות רבה, אין כלל מדיניות לעניין דור 5, ואין גם מדיניות לעניין אספקת קישור לרשת האינטרנט באופן אלחוטי. עם פרסום מכרזי דור 5 באירופה ובארה"ב, תפגר התשתית הסלולרית בישראל כבדור וחצי, הואיל וברוב המדינות המתקדמות התבצעה כבר הקצאה שנייה לצרכיי דור 4, וכעת כאמור עמלים על ההקצאה הראשונה לדור 5, ואילו בישראל התבצעה רק ההקצאה הראשונה לתדרי דור 4.

הפוסט ועוד על מכרזי דור 5 –  הפעם בריטניה הופיע ראשון בAvi Rimon