איך איבדה בזק את Smartnet?

כותב: עו"ד אבי רימון
פורסם ב: קטגוריה WLAN
בתאריך: 24.07.2017

סמרטנט בע"מ היא חברה המתמחה בהקמת מערכות WiFi בעיקר בבתי מלון ואף במקומות ציבוריים. חברה זו רשמה את הביטוי smartnet כסימן מסחר בסוג 38 – שירותי תקשורת ותחום הסחורות המוגן הוא: "אספקת שירותי חיבור אלחוטי לרשת האינטרנט בטכנולוגיית WLAN הנכלל בסוג 38."

 בזק השיקה לאחרונה קמפיין פרסומי מושקע ביותר תחת שם זהה, שבו היא בעיקר מעודדת רכישת מוצרי ביתיים המתחברים לרשת האינטרנט.

סמרטנט חשה נפגעת מכך, לטענתה זהותה נבלעה אל תוך זו של בזק, והדבר פוגע במוניטין הטוב שלה הואיל ולבזק לדעת סמרטנט מוניטין גרועים.  עוד טענה סמרטנט, כי בזק היתה מודעת היטב לקיומה של סמרטנט הואיל ובעשור הקודם בזק בינלאומי ניסתה לרכוש את החברה, וכך אף 012 בזמן מנכלותה של סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק דהיום, ללמדך שניסיונות הרכישה היו במטרה כביכול לרכוש את סימן המסחר הנ"ל.

מכיוון שכך פנתה סמרטנט לבית המשפט וביקשה צו מניעה זמני ואף קבוע, שימנע מבזק לעשות שימוש בביטוי smartnet.

בזק טענה להגנתה שהביטוי הינו ביטוי גנרי, ושימושה בו נועד לשם פירסום מוצרים לבית ואילו סמרנט החברה עוסקת במתן שירות לתחום העיסקי בלבד. סימני מסחר על פי הדין אינם יכולים לתת הגנה על ביטויים גנרים או מתארים אלא בנסיבות מיוחדות. רשם סימני המסחר עלול לרשום ביטויים גנרים או מתארים כסימני מסחר מתוך טעות, ובמקרה זה ניתן לדרוש ביטול הסימן או לנסות להתגונן בטענה זו.

בית המשפט החליט להענות לבקשה. נימוקו הראשי היה כי מדובר בהפרת סימן רשום. בית המשפט לא בדק מהו תוכנו של סימן המסחר וביחס לאילו סחורות הוא נרשם, אלא התמקד בדימיון בין פעילותה של סמרנט לבין פעילותה של בזק תחת הביטוי הנ"ל. לדעת, בית המשפט, בשלב זה אין לייחס חשיבות מכרעת לכך שהביטוי משמש את בזק לתחום הביתי, מאחר שהיא יכולה בנקל לעשות בו שימוש לתחום העסקים. בית המשפט אף החליט, כי הביטוי אינו ביטוי גנרי, וזקף לרעת בזק את ניסיונות הרכישה של החברה על ידי בזק בי"ל ו-012, וייחס אותם משום מה לבזק עצמה.

סביר להניח, כי בזק בטרם השתמשה בביטוי הייתה מודעת לרישומו כסימן מסחר, אך בחרה ליטול את הסיכון לנוכח השקפתה כי הוא ביטוי גנרי או ביטוי מתאר, שאינו יכול להיות מוגן על ידי פקודת סימני המסחר. למרות שיתכן שהצדק עם בזק, אזי במבחן המציאות החלטתה הייתה מקח טעות, לאור העובדה שבשלב המקדמי, שהוא השלב המכריע לעניינו של קמפיין פרסום חי, בית המשפט נתן משקל מכריע לרישום הסימן, שאינו מוטל בספק, ולא  לטענה בדבר היות הביטוי גנרי או מתאר, שמחייבת הוכחה מצידה של בזק.  נראה, שהראיות שבזק הביאה לפני בית המשפט לעניין היות הביטוי הגנרי לא היו מספקות כדי להביא את בית המשפט אפילו לכדי התלבטות בעניין.

תגובות