עובד פוטר על ידי מעבידו. העובד טען כי פוטר שלא כדין. המעביד טען, כי העובד פוטר בשל ביצועיו הירודים ובשל העובדה, שכסוכן מכירות, ניהל פעילות אחרת במסגרת שעות העבודה.
לשם הוכחת התנהלותו של העובד לצרכי התגוננות במשפט, ביקש המעביד מבית המשפט, כי יוציא צו לחברת הסלולאר שסיפקה שירות לטלפון הסלולארי שהיה בידי העובד מטעם המעביד, המורה לה לפרט היכן נמצא הנייד של העובד בשעות העבודה.
ביהמ”ש דחה את הבקשה.
לשיטת ביהמ”ש, המידע המבוקש פוגע בפרטיותו של העובד בצורה לא מידתית ומעבר לנדרש לצרכי התגוננות המעביד במסגרת המשפט.
לדעת ביהמ”ש, על מנת שיוכל מעביד לעיין בפרטי האיכון של טלפון השייך לחברה אך מצוי בשימוש העובד, היה עליה לקבוע מדיניות גלויה אל מול עובדיה וליידע אותם שאפשרות עיון מסוג זה קיימת. כמו כן, קבע ביהמ”ש, כי מאחר שהעובד לא פוטר על רקע נתוני איכון אלו, אזי ההתגוננות של החברה אינה מחייבת הזדקקות לנתונים אלו.
