ביהמ"ש הכריע נגד סלקום במאבקה כנגד בזק בסוגיית הודעות SMS

כותב: עו"ד אבי רימון
פורסם ב: קטגוריה מפעיל תקשורת
בתאריך: 18.12.2016

כאשר הודעת SMS יוצאת ממפעיל תקשורת אל מפעיל אחר, המפעיל שמרשתו יוצאת ההודעה נדרש לשלם דמי קישור גומלין למפעיל שברשת שלו נקלטה ההודעה.

חלק מתעריפי קישור הגומלין קבועים בתקנות מטעמו של משרד התקשורת, אולם תעריף בגין משלוח הודעה ממפעיל נייח אל מפעיל נייד לא נקבע בתקנות, בעוד שהתעריף מנייד לנייד כן נקבע.

בזק וסלקום חתמו בסוף שנת 2004, על הסכם קישור גומלין ביניהן לעניין הודעות SMS. בהסכם זה נקבע כי התעריף החדש ביניהן יעמוד על 28.3 אג' להודעה. זהו תעריף, שהיה מאד דומה לתעריף קישור הגומלין שהיה בתוקף בזמנו במסגרת התקנות למשלוח בין נייד לנייד. התעריף בין נייד לנייד, ברבות הזמן, ירד בתקנות עד לרמה של 0.17 אג' להודעה, ואילו בזק, לאורך השנים שילמה לסלקום לפי תעריף נייד לנייד למרות הוראת החוזה בדבר תעריף קבוע.

הפרשים אלו הפכו משמעותיים מבחינה כספית, משום שבזק פיתחה מוצר של משלוח הודעות בצובר אל רשתות הרט"ן עבור גופים מסחריים וארגונים שונים, כך שהתנועה מבזק לסלקום נהפכה לאינטנסיבית הרבה יותר.

אנשי סלקום עד שנת 2010 לא היו ערים לכך שההסכם עם בזק נוקב במחיר קבוע, אולם לנוכח הצורך בהרחבת התאימות הטכנולוגית של סלקום להיקפי התנועה החדשים מצידה של בזק, התגלה הפער, וסלקום דרשה מבזק השלמת ההפרשים בסך של כ- 34 מיליון ₪!

בזק טענה שכוונת הצדדים לא הייתה לתעריף קבוע, אלא לתעריף משתנה לפי התעריף הרגולטורי המפוקח בין נייד לנייד.

ביהמ"ש לא קיבל טענה זו וקבע שההסכם מחייב תעריף קבוע, ודחה את כל טענות בזק שהסתמכו על מחדלה של סלקום לאורך השנים.

למרות זאת, דחה ביהמ"ש את דרישת סלקום, מאחר שקיבל את עמדת בזק, כי התעריף שסלקום דרשה הוא בלתי סביר ובניגוד לסעיף  5(ד) לחוק התקשורת, אשר קובע כי רשאי בעל רישיון לדרוש מחיר סביר ובלתי מפלה בעבור קישור גומלין לרשת שלו.

ביהמ"ש היה בדעה, שהמחיר החוזי הוא בלתי סביר, משום שהוא מצוי בפער של אלפי אחוזים מהמחיר שבין נייד לנייד, שלעמדת משרד התקשורת, הוא נקודת המוצא גם לתעריף שבין נייח לנייד, ומאחר שסלקום לא דרשה מאף מפעיל אחר מחירים שונים מתעריף נייד לנייד, לרבות ממירס, שהשתמשה בפרוטוקול תקשורת חריג כמו בזק לחיבור בין הרשתות.

מדובר בפסק דין בר משמעות, שכן בית המשפט החליט שלא לכבד הסכמות עסקיות בין שני גופי תקשורת משמעותיים מאד, שלא התקבלו בנסיבות של לחץ או אילוץ, והעדיף להעביר את ההסכם במסננת של מבחני סבירות ואפליה. פסיקה מעין זו יכולה אף לשמש כנגד בזק ביחס למחירים שהיא גובה בגין שירותיה למפעילי תקשורת אחרים, הואיל והיא ספקית השירותים הראשית של מפעילי התקשורת.

תגובות