בספטמבר 2015 פורסמו מסקנות ועדת שכטר להסדרה מחודשת של שידורי הטלוויזיה בישראל, שמונתה ע"י שר התקשורת דאז, ארדן. בסמוך לאחר פירסום המסקנות, מינה רוה"מ ושר התקשורת, ועדה בראשות מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, לשם מתן המלצות באותו עניין בדיוק.
מסקנות הביניים של ועדה זו הגיעו לידי העיתונות – רצ"ב.
אמנם מתקיימים קווי דמיון מסוימים בין המסקנות של שתי הועדות, אולם מגמתה העיקרית של ועדת פילבר היא להקל עוד יותר על גופי שידור חדשים.
הועדה בדעה שיש להטיל רגולציה על כל גופי השידור לרבות כאלו המשדרים Over The TOP על גבי רשת האינטרנט, ובלבד שגוף השידור, עומד בהגדרה שהוועדה חיברה לצורך העניין של "ספק טלוויזיה": ספק המציע למנוייו לפחות 4 ערוצים לינאריים המיועדים בעיקרם לציבור בישראל, הערוכים על ידי המשדר עצמו או מי מטעמו, אשר הועלו על ידי המשדר עצמו דרך ממשק תוכנה או חומרה שבשליטתו. הגדרה זו יכולה להשאיר גופי שידור בינלאומיים, שיהיו זמינים לקהל הישראלי וספקי VOD בלבד מחוץ לתחום האסדרה, (לשמחתם), עד אשר יגיעו למתח שוק מסויים כמפורט בהמשך. מעניין אם במניית ארבעת הערוצים יכללו גם הערוצים הישראליים הפתוחים כיום (למשל אלו שבעידן פלוס).
על ספקי הטלוויזיה תחול בעיקר רגולציה מופחתת, בלשון ועדה – "רכה" הכוללת: חובות סימון וסיווג, הנגשה והגנה על ילדים. אולם ההגבלות הקיימות בדבר תוכן שיווקי ואיסור בעלויות צולבות – תשמרנה גם כאן. משמעות הדבר לדוגמא היא שקבוצת בזק לא תוכל להקים "ספק טלוויזיה" נוסף, אלא רק ספק, שמוגבל בכמות הערוצים הליניאריים שלו.
ספק, בין אם יש לו 4 ערוצים לינארים ובין אם לאו, שיש לו 20% מהכנסות שוק ספקי הטלוויזיה יחוייב ברגולציה רחבה הכוללת חובת הפקות מקור ישראליות.
חובה הפקות המקור תתייחס רק לסוגת עילית, (כלומר לא תוכניות ריאליטי ושעשועונים). יוגדר לצורך העניין תקציב שנתי כולל של 400 מיליוני ₪, שהנטל להוציאו יחולק בין ספקי הטלוויזיה הגדולים, (כיום: הוט, יס, ערוץ 2, ערוץ 10 ורשות השידור), בהתאם להכנסותיהם, כאשר חלקה של רשות השידור ילך ויגדל ללא קשר להכנסותיה עד שיהווה יותר ממחצית התקציב הנדון.
ספק טלוויזיה חדש יוכל להתבסס על פרסומות או דמי מנוי + תוכן שיווקי.
ספקים בעלי תשתית, (ים והוט), יחויבו להעלות ערוצי תוכן של אחרים (לא ברור אם מדובר בכל ספק או רק מי שקיבל רישיון לכך) תמורת דמי מעבר מפוקחים, וכן הם יחויבו לספק חבילה הכוללת ממיר והערוצים הפתוחים לפי מחיר מפוקח במקום החבילה הצרה וחבילת הבסיס.
ההמלצות נוגעות גם למתן רישוי רך לערוצי טלוויזיה מסחריים חדשים, (קרי כאלו הנשענים על העברה דרך יס/הוט/עידן), שאינו כולל חובת הפקות מקור למשך 3 שנים או עד שיגיעו לנתח שוק מסויים.
באופן זה הועדה מסווגת את גופי השידור באופן הבא לערך: 1) ספקי OTT שלא חלה עליהם כל רגולציה, 2) ספקי OTT שחלה עליהם רגולציה רכה, 3) ספקי OTT שחלה עליהם רגולציה מוגברת אחרי הגעה לנתח שוק, 4) ספקי טלוויזיה שיש להם תשתית (יס/הוט), 5) ערוצים מסחריים קיימים, 6) וערוצים מסחריים חדשים עם רגולציה רכה ו-7)וערוצים מסחריים חדשים עם רגולציה מוגברת בעבור זמן או הגעה לנתח שוק.
ההמלצות כוללות התייחסות למגבלות על גופי פרסום ורכש פירסום, כך שנתח השוק של גורם כזה לא יעלה על 17% בשוק ולא יותר מ – 25% אצל ספק טלוויזיה מסויים.
המסמך כולל המלצות מקילות נוספות לעומת המצב הנוכחי בעיקר בנושאי הפקות המקור והפקת החדשות, שיעוררו מאבקים משמעותיים.
את ההמלצות יש ליישם לדעת הוועדה אחרי שתועבר חקיקה המאחדת את המועצות המפקחות כיום על שידורי הטלוויזיה המסחרית, וחקיקה שתאפשר את העברת הערוצים שבעידן פלוס לאינטרנט.
מדובר בהמלצות ביניים בלבד. יתכן שיתקיים תהליך שימוע לגביהן. כמו כן, ישנם נושאים שלא הוגדרו עד תום, ונדרשית מלאכת השלמת פרטים והרחבה. על כן, כדאי להמתין לדוח הסופי. ההמלצות הסופיות צריכות להתגבש כדברי חקיקה, ולעבור תהליך חקיקה. כך שארוכה עוד הדרך, ורבים הם בעלי האינטרסים.
תגובות