Etsy היא למעשה קניון וירטואלי. רוב הקניונים מסוג זה מציעים פלטפורמה לבעלי חנויות וירטואליות להקים חנות משלהם, ולמכור דרך הרשת את מרכולתם.
הכלים שמעמיד הקניון לרשות החנויות אינם מאפשרים גיוון מבחינת עיצוב החנות ויוצרים, לרוב, סטנדרטיזציה.
נטע וולפה היא צורפת ומעצבת תכשיטים. הגב’ וולפה סיכמה עם מר ירון וזאנה, כי יקים עבורה חנות ב- Etsy תחת שמה של גב’ וולפה, וימכור שם את פריטי אומנותה.
לימים, הקשר בין הצדדים עלה על שרטון ודרכיהם נפרדו.
לגב’ וולפה היו טענות ודרישות רבות כנגד מר וזאנה, ביניהן, דרישה להעביר אליה את כל ההרשאות לניהול החנות, לרבות השם והסיסמא של החנות, וכן את רשימת הקונים והמשתמשים הרשומים בחנות.
במסגרת המשפט שהתנהל בין השניים, הסתבר כי בין השניים לא היה הסכם כתוב, אלא מערכת יחסים מתגלגלת.
ביהמ”ש קבע, כי החנות ועיצובה, אינם בגדר יצירה לפי חוק זכויות יוצרים, משום שכלי העיצוב שמעמידה Etsy אינם מאפשרים טווח יצירתי מספיק, ואין בהם מקוריות.
יחד עם זאת, יכולה להיות זכות בעלות ביחס לחנות. מאחר שמר וזאנה הקים את החנות, ניהל אותה וביצע בה את כל הפעילות ואף התשלומים בגין התכשיטים עברו לחשבונותיו, כמו כן, הוצעו במסגרתה מספר תכשיטים שאינם של וולפה. לכן יש לראות בחנות כחנותו של וזאנה.
יחד עם זאת, ביהמ”ש קבע, כי משנפרדו דרכי השותפים העסקיים, אין מר וזאנה רשאי לעשות שימוש בשמה של וולפה כשם החנות, שהרי שמה הוא המוניטין שלה, וכן אסור היה לו להמשיך ולהשתמש בתמונות של התכשיטים, שצולמו על ידי וולפה, אף לאחר ששינה את שם החנות.
לסיכום, רצוי, במקרים כגון אלו, להסדיר את מערכת היחסים באמצעות הסכם כתוב.
