ספר אלקטרוני אינו ספר! (?!)

רבים מעימנו גדלו על ספריה של ספריית "עופר", שהמפורסם שבהם הוא "שמלת השבת של חנה'לה". 

ובכן, יורשי מחבר הספר הנ"ל, יצחק שוויגר – דמיאל ז"ל, טענו, כי בעליה של ספריית עופר לא רכש את זכויות היוצרים ביצירה במדיה דיגיטלית, ופנו לקבל סעד הצהרתי מאת בית המשפט. 

שופט ביהמ"ש המחוזי בדימוס, גדעון גינת, בחר להתמקד בשאלה, האם הספרייה רכשה את זכויות היוצרים בפורמט E-Book של היצירה (למרות שיתכנו פורמטים דיגיטלים נוספים).

בהסכם בין הספרייה לאשת המחבר, יורשתו אז, משנת, 1986 נקבע, כי ניתנה לספרייה "זכות בלעדית להוציא את הסיפור שמלת השבת של חנה'לה בתור ספר בודד למהדורות בלתי מוגבלות", וכי היורשת,  (שמאז הלכה לעולמה), שומרת לעצמה להכליל את הסיפור במקבצי סיפורים שיודפסו.

ביהמ"ש קבע, כי ספר אלקטרוני לא נכלל בהגדרה של ספר, אפילו היתה הגדרת ספר רחבה. 

לדעת ביהמ"ש, במקרה הנ"ל הצדדים דנו במפורש רק בהדפסה, ומתוך כך שנקבעה תמורה כוללת חד פעמית, שאינה תלויה במספר העותקים, מסיק ביהמ"ש שהצדדים לא לקחו בחשבון אמצעים דיגיטליים להפקת ספר שיראו אור כעבור שנות דור. לדעת ביהמ"ש היה על בעל הספרייה להעזר בעת חתימת ההסכם ביעוץ משפטי, שהיה מאיר את עיניו בדבר כניסה עתידית של אמצעים חדשים, שיכולים להיות רלוונטים להסכם רכישת הזכויות.

40561-03-12

מדובר שוב בפסיקה שנויה במחלוקת הנוגעת לזכויות היוצרים בעידן הדיגיטלי.

שלילת המשמעות של ספר מספר אלקטרוני אינה מובנית מאליה, והיא עלולה ליצור בעיות אכיפה קשות בשמירה על זכויות ביצירות, שהיו בעבר מודפסות, וכן לדלל זכויותיהם של מוציאים לאור. נותר לראות, אם יוגש ערעור בנדון, ומה תהא תוצאתו.