נדחה ערעור סלקום בגין הטלת עיצומים – אי הכללת תעריפי חריגה בעמוד עיקרי התוכנית

הסכמי המנוי של חברות הסלולר הינם ארוכים ומייגעים, ולכן משרד התקשורת הורה במסגרת הוראות רישיון המפעילות, כי חברות הסלולר תצרפנה להסכם עמוד יחיד, שבו יופיעו עיקרי התוכנית ובכללם תעריפי התוכנית.

במסגרת תכנית התמחור של סלקום מסוג "ללא הגבלה", קיים תעריף חריגה ביחס למצבים שבהם הלקוח מבצע שימוש לא הוגן בתוכנית, לרוב שימוש החורג מכמה אלפי דקות או מאות SMS.

תעריף זה, בתחילה הופיע בדף העיקרי בחבילה ולאחר זמן, נעלם משם.

משרד התקשורת עלה על העניין בעקבות תלונות צרכנים והטיל על סלקום לשלם סכום עיצומים בשל הפרת הוראת רישיונה בסך של מיליון וחצי ₪.

סלקום ערערה על החלטת משרד התקשורת לביהמ"ש המנהלי. טענתה העיקרית הייתה שלא מדובר בתעריף אלא בקנס, פיצוי בגין הפרת הסכם.

ביהמ"ש לא קיבל עמדה זו. לדידו, כל מה שמרכיב את התשלום בפועל על ידי הלקוח, הוא בגדר תעריף. בית המשפט מציין, כי עמדת סלקום אינה נטולת יסוד, אולם גישת משרד התקשורת היא בגדר פרשנות משפטית סבירה מבין מספר אפשרויות, לכן, ביהמ"ש לא יתערב בדבר.

אני סבור, שההנמקה המשפטית של ביהמ"ש שגויה. הפרשנות המשפטית, בין של חוק ובין של הוראות רישיון, היא אחת ויחידה ואין רשות מנהלית רשאית לבחור לה הפרשנות הנוחה לה מבין מספר אפשרויות פרשניות סבירות. בית המשפט, בבואו לבחון האם נהגה סלקום על פי הדין או שלא, אינו יכול לחמוק מהכרעה מלאה בסוגיה זו ולסמוך על כך שהרשות המנהלית דוגלת בפרשנות סבירה. הרשות אינה הפרשנית המוסמכת של הוראות הדין אלא בית המשפט, ופרשנות הוראות הדין אינה נעשית מתוך האספקלריה של הרשות האוכפת, אלא מזווית בלתי מוטית של בית המשפט. החלטה בדבר המשמעות הנכונה של הרישיון איננה בגדר החלטה ביצועית אלא היא משפטית גרידא ולכן שאלת סבירות פרשנות משרד התקשורת אינה רלוונטית.