יוטיוב מככבת בבתי המשפט

אתר Unidown איפשר השמעת שירים מיוטיוב, ואחר כך איפשר המרת השיר מיוטיוב לכדי קובץ MP3 והורדתו למחשב של הגולש. 

המרה והורדה זו התאפשרה באמצעות קישור מתוחכם לאתר אחר, שאינו בשליטת בעלי אתר Unidown בו נמצא מנגנון ההמרה.

התובעות, חברות תקליטים, המפיקות מוסיקה ישראלית, טענו, שבמסגרת אתר זה מופרות זכויותיהן ביצירות מוסיקליות.

פסק הדין מנתח ראשית את סוגיות השמעת הקבצים מיוטיוב. בית המשפט הכיר בכך שהאתר מבצע קישור, LINK, לאתר יוטיוב, אתר הנחשב בעיני בית המשפט כלגיטימי, ולכן לא מדובר: בהעתקת היצירה, בשידורה או בהעמדתה לרשות הציבור – פעילויות המוגנות על ידי חוק זכות יוצרים.  לכן אילו היה מדובר רק בפעילות זו בית המשפט לא היה פוסל אותה חוקית. אולם קיצפו של בית המשפט יצא על הקישור אל מנגנון המרת קבצי יוטיוב לכדי קבצי שמע סטנדרטים והורדתם אל מחשבו של הגולש. בית המשפט ראה במנגנון ההמרה וההורדה כפעילות המסייעת להפרת זכויות יוצרים, הואיל ויש בה משום העתקת היצירות המוסיקליות ללא רשות בעלי הזכויות. לאור זאת, בחר ביהמ"ש לראות את שירות ההאזנה כחלק בלתי נפרד ממנגנון ההורדה והשכפול, ולכן ראה לנכון להורות על סגירת האתר על כל חלקיו. הדיון בפסק הדין מתפזר על נושאים רבים, אולם מספר שאלות רלוונטיות לא הועלו במסגרתו, כגון: מהו היקף ההרשאה הניתנת על ידי יוצר שמעלה יצירה ליוטיוב, האם אין בכך כדי לכלול רשות להעתיק, מתי כלי העתקה הופך כשלעצמו ללא חוקי ועוד.

 שימוש בפריים מתוך סרטון יוטיוב – מותר.

 עיתון הארץ נטל מספר פריימים מתוך סרטון יוטיוב שהועלה על ידי יוצרי הסרטון והשתמש בהם כתמונות ששולבו במגזין "סוף שבוע" ובכתבותיו ב"עכבר העיר", אשר עסקו בביקורת על הסרטון. בעלי הזכויות בסרטון טענו איפוא להפרת זכויות יוצרים. 

בית המשפט קבע, כי היצירה היא סרטון וכדי להוכיח כי הזכויות הופרו בה, יש להראות שנעשה שימוש בסרטון או בחלק ניכר ממנו. לדעת ביהמ"ש, שימוש במספר פריימים אינו עונה על הקריטריון שלעיל. אף אם הפריימים היו מהווים חלק ניכר מהיצירה, לדעת ביהמ"ש מדובר בשימוש הוגן לפי סעיף 19 לחוק זכות יוצרים – דיווח עיתונאי לצרכי ביקורת. לדעת ביהמ"ש, העלאת סרטון ליוטיוב מעידה על הכוונה שכל דכפין יצפה בו ועל העדר כוונה להפיק רווחים מפרסום היצירה ביוטיוב.