בשנים האחרונות, למוסדות האיחוד האירופי היה מקום נכבד באסדרת שווקי הטלקומוניקציה בארצות היבשת. דירקטיבות שונות בדבר הסדרי נדידה, ניטראליות הרשת והגנת הפרטיות, נקבעו בבריסל, וחייבו גם את הבריטים. כמו כן, מיזוגים בין מפעילים נמסרו לא פעם להכרעת המוסדות האירופים.
אין זה סוד שרשות התקשורת הבריטית, Ofcom, לא ראתה עין בעין את כל היוזמות האירופיות. הגישה הבריטית לא אהדה את הדקדקנות אירופית ונטתה יותר ליצור מרווחי חופש פעולה למפעילים, וכמו כן, לא תמיד קיבלה את ההצמדות האירופית לנוסחאות, אלא נטתה לבחינה יותר גמישה ומהותית. גם בנושאים של הגנת הפרטיות, היו הבריטים קרובים יותר בגישתם אל דוברי שפתם מעבר לאוקיינוס, קרי, האמריקאים. מבחינה טכנולוגית, בריטניה, בעשורים האחרונים, אינה מובילה טכנולוגית, אך יש לה כוח שוק מסחרי משמעותי. ניתוקה האפשרי מהשוק האירופי עלול להשפיע בעיקר על תעריפי הנדידה של תושבי האי באירופה ועל תעריפי השיחות הבינלאומיות ממנה ואליה.
