Popcorn Time – לא יחסם בישראל (בינתיים)
דיווחנו במהלך השנתיים האחרונות על המאבק של ארגון זיר”ה (ארגון המאגד בעלי זכויות שידור בישראל) כנגד יישום Popcorn המאפשר צפייה בשיטת streaming של סדרות וסרטים בינלאומיים. הארגון ביקש להוציא צו נגד ספקיות האינטרנט על מנת שיחסמו את כתובת ה- IP שבה משתמש היישום. הארגון זכה לצו ארעי עם הגשת תביעתו, שבוטל לאחר מכן על ידי […]
פרסום כתובת מייל איננו פוגע בפרטיות
שני חובבי קולינריה הזמינו באופן מקוון שולחן במסעדה, שאירחה אירוע שבו אמורים היו להשתתף שפים מחו”ל. האירוע, למרבה הצער, בוטל, והמארגנים, שלחו לכל 397 המזמינים, הודעת ביטול במייל שבה הופיעה רשימת תפוצה עם כל כתובות המייל של המוזמנים. שני המזמינים הנ”ל החליטו, לא פחות ולא יותר, להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המארגנים בטענה שהופרה […]
האם כפתור “הסרה” בהודעת דוא”ל אינו מספק את דרישות חוק הספאם?
מר ריכטמן טען, כי קיבל מעל 100 הודעות דוא”ל פרסומיות מאתר קופונים בשם “קליקה”, אף על פי שלטענתו לא נרשם באתר לקבלת פירסום ולמרות שניסה להסיר עצמו מרשימת התפוצה שבאתר. לכן החליט הנ”ל לתבוע פיצויים את חב’ טרוולייק בע”מ, מפעילת האתר, לפי סעיף 30א לחוק התקשורת, העוסק במשלוח דואר זבל. בית המשפט לא קיבל את […]
האם “Like” ו- “share” יכולים להוות הוצאת לשון הרע?
נידיילי תקשורת היא מוציאה לאור של מקומון בגבעתיים – ר”ג. אלמוני פרסם בפייסבוק מספר פוסטים, גסים ומעליבים במיוחד, כנגד המקומון. בני הזוג שאול לחצו “like” ביחס לפרסום אחד ו- “share” ביחס לפרסום אחר, ועל כן, נתבעו בתביעה אזרחית על ידי ההוצאה לאור בגין פירסום הוצאת לשון הרע. בית המשפט השלום הגיע למסקנה די ברורה, שהפרסומים המקוריים מהווים […]
עיונים בדו”ח פילבר להסדרת שוק השידורים – פגיעה בעוצמת העיתונות הטלוויזיונית?
כפי שציינו בגיליון הקודם, במהלך החודש שעבר, פורסם דו”ח ועדה בראשות מנכ”ל משרד התקשורת, מומו פילבר, לבחינת שוק השידורים בישראל. הדו”ח ממליץ לשנות בצורה מהותית את הרגולציה החלה בשוק השידורים האודיו-ויזואליים: באינטרנט, בערוצים המסחריים ובפלטפורמות הרב ערוציות. לא ניתן, במסגרת זו, לסקור את כל המלצות הועדה. אבקש לתאר כמה מההמלצות העיקריות ולדון בחלקן. רישוי שידורים […]
תקנות שמירת המידע החדשות באיחוד האירופי
בגיליון הקודם דיווחנו אודות התקנתה של דירקטיבה חדשה באיחוד האירופי לעניין הגנת המידע. הדירקטיבה הקודמת נקבעה ב- 1995, והייתה ממוקדת בעיקרה במאגרי מידע של מוסדות ציבוריים וארגונים גדולים. מאז, איסוף המידע נעשה בעיקר ברשת האינטרנט ועל ידי ארגונים פרטיים. כמו כן, אפשרויות העיבוד התעצמו, ולפיכך הרגישות של הציבור האירופי גברה. אחרי תהליכי התקנה שנמשכו כחמש […]
