משרד התקשורת פרסם את נימוקי החלטתו לדחות את המיזוג בין גולן לסלקום כחודש לאחר מתן ההחלטה. החלטה זו מצטרפת להחלטה דומה של הרשות להגבלים עסקיים.
החלטת המשרד נשענת על חוות דעת כלכלית מטעם הרן לבאות וטל אלימלך, בכירים באגף הכלכלה של המשרד ועל דו"ח מטעם פרופ' אייל וינטר.
חוות הדעת מציינת, כי שוק הסלולאר נשען על 3 רבדים: מפעילים בעלי תשתית, מפעילים וירטואליים ומשווקים של המפעילים. המשרד מציין, כי היקף הפעילות של המפעילים הוירטואליים והמשווקים בישראל הוא דל והשפעתם על התחרות זניחה, וזאת בניגוד למצב באירופה, שם לגופים אלו יש ערך תחרותי ממשי.
לכן, לדעת המשרד, בישראל, למפעילים בעלי תשתית, יש חשיבות תחרותית מעל למקובל באירופה. מכאן קצרה הדרך בעיני משרד התקשורת, שלא לאשר מיזוג בין שתי מפעילות תשתית כביכול, ושלא לקבל את המגמה האירופית בדבר הפחתת מספר המפעילים לארבעה ולעיתים אף למטה מזה.
לדעת משרד התקשורת גולן היא מחוללת התחרות העיקרית בענף ובהתנהלותה היא גרמה למתחרותיה ובייחוד להוט מובייל להוריד את מחיריהן לצרכן. לדעת משרד התקשורת, בגלל השתייכותה של הוט מובייל לקבוצת הוט, לכשתגיע זו לכדי רווחיות, הלהט התחרותי שלה יקטן, וכי המוטיבציה שלה לתחרות נובעת מרצונה להקשות על חברות הסלולאר להתחרות בה בתחום הטלוויזיה.
בנוסף, לדעת המשרד, ככל שגולן תעלם, הוט תשאר כמתחרה היחידה בשוק הצרכנים מוטי המחיר, (האם אין זה רוב השוק כיום?).
המשרד מציין, שהוא אכן רואה חשיבות רבה בכל הנוגע להשקעה בתשתית, והוא מכיר בכך שיש מגבלה לכמות הרשתות שהכלכלה מאפשרת לקיים. להשקפת המשרד, מדיניותו בתחום שיתוף הרשתות נותנת מענה למצב של ריבוי מפעילים בעלי תשתית, ולכן המצב של ריבוי מפעילים בישראל אינו משפיע על רמת ההשקעות בתשתית. בכלל, לדעת משרד התקשורת, אין האטה בהשקעה בתשתית, וזו לא מושפעת מרמת הרווח התפעולי של המפעילות, ולראייה, הסך הכולל של השקעות בענף הסלולאר, שנותר על אותה רמה לאורך שנים.
כמו הרשות להגבלים עסקיים, המשרד מציין, לנוכח טענת גולן, כי בהעדר מיזוג, היא תאלץ להפסיק את פעילותה, כי הוא מעדיף את פיזור לקוחות גולן בין כל מפעילות הסלולאר על פני מיזוג.
בדו"ח הנוסף מטעם פרופ' וינטר, מצוין בנוסף, כי המחיר שסלקום תשלם בעבור גולן יהיה גורם, שיתמרץ עליית מחירים, וכי אישור עסקת המיזוג יהווה מסר שלילי למשקיעים בישראל, לפיו ניתן להפוך שירות חיוני לסטארט-אפ קצר מועד, המתמחה בלכידת לקוחות, והמייצג Exit רווחי ומהיר.
התייחסות
חוות הדעת של משרד התקשורת מספקת זוויות בחינה רבות ומעניינות, וניכר, כי הושקעה בה חשיבה רבה. חשוב להעיר, כי יש בהתייחסות המשרד כדי להתעלם מהמציאות לפיה גולן טלקום אינה מפעיל בעל תשתית של ממש, אלא, בסיכומו של דבר, צמחה להיות מפעיל וירטואלי, ואף כאשר השקיעה בתשתית, ניכר היה כי מדיניות המחירים שלה לפחות באותו זמן, איננה יכולה להלום את רמת ההשקעה בתשתית הנדרשת על מנת להגיע לרשת כלל ארצית בהיקף ובאיכויות הגבוהות (מאד) שנדרשו ברישיונה. מכאן, ניתן להבין גם מדוע לא התפתחו רובדי המפעילים הוירטואליים והמשווקים שלא נהנו מהתנאים הרגולטורים להם זכתה גולן. כמו כן, התנהלות גולן והרצון לשמרה, הביאו את משרד התקשורת לכדי אימוץ מדיניות שיתוף אתרים, שהביאה את מספר תשתיות התקשורת לרדת לשלוש רשתות במקום ארבע רשתות, שהתקיימו עד אז, וזניחת רעיון חמש הרשתות שהמשרד תכנן שתתקיימנה.
לעניות דעתי, שביעות רצונו של משרד התקשורת בעניין רמת ההשקעה בתשתיות אינה במקומה. השקעה סטטית אינה מבשרת טובות. ראשית, כל מעבר לדור חדש, אמור להוביל להשקעות חד פעמיות גבוהות מאד ועצם העובדה שאין השקעות כאלו, מעיד על מעבר איטי למדי לרשת דור 4. שנית, כמות הצרכנים ורמת השימוש עלתה מאד בשנים האחרונות, ולכן, הדבר מחייב לפחות הגדלת כמות אתרי השידור, דבר שאמור היה להתבטא ברמת ההשקעות. שלישית, כניסתה של הוט מובייל (כחברה הפונה לכלל המגזרים) לשוק, הייתה אמורה להגדיל, כביכול, בכ- 25% או יותר את רמת ההשקעות – דבר שלא נחזה בגלל הקטנת ההשקעות של יתר המפעילים.
כמו כן, היה מקום לבחון את השפעת תפקוד גולן גם על ענפי תקשורת אחרים, ולראות שהיה בה כדי למתן את התחרות הפוטנציאלית בהם.
תגובות