בעיתונות המקצועית נפוצו שמועות, כי בכוונת מוסדות הקהילה האירופית לשנות את כללי הגנת הפרטיות החלים על חברות הטלקום: Directive ePrivacy משנת 2002, ולהחיל אותם גם על חברות הפעילות ברשת האינטרנט, שהן כיום במהותן גם חברות המספקות שירותי תקשורת, כגון: פייסבוק, WhatsApp, מיקרוסופט, גוגל ועוד.
דירקטיבה זו עוסקת בעיקרה בנתוני תקשורת שהם תוצר לוואי של השירותים (כגון: פירוטי שיחות ומיקום) וכן בתוכן של ממשקי התקשורת. הדירקטיבה אוסרת על ציתות לשיחות ומורה על מחיקת נתוני תקשורת או הפיכתם לאנונימיים.
על פני הדברים, מגמת הרחבת תחולת הדירקטיבה היא טבעית. יישומי התקשורת עוברים לרשת האינטרנט, והספקים ללא ספק עושים ויעשו ביתר שאת שימוש בנתוני התקשורת. גוגל מתמחה בניתוח תוכן האינטרקציות למשל שעוברות בשירות הדוא"ל שלה – Gmail, ומנסה להפיק ממנו תועלות מסחריות בעיקר בתחום הפרסום. לטענתה זה המקור המאפשר את מתן השירות ללא תשלום. הדירקטיבה איננה חוסמת לחלוטין שימוש בנתוני תקשורת ובתכני התקשורת, אלא שהיא מחייבת הסכמה מצד המנוי. החלת הדירקטיבה באירופה עשויה לחייב את החברות הנדונות לבצע שינויים מרחיקי לכת בהתנהלותן מול משתמשיה.
בעניין דומה, BEREC, ארגון הרגולטורים האירופיים בתחום התקשורת, המייעץ למוסדות האיחוד, הביע דעתו, כי אל לספקי התקשורת לספק שירות של חסימת פרסומות באמצעות הרשת, אלא הדבר צריך להתבצע ברמת האמצעים שיש למשתמש הבודד. דעה זו הובעה לאור רצון של הספקים, (כגון: וודאפון), להציע שירותים של חסימת פרסומות על מנת להקטין את רמת התעבורה ברשת. נראה שספקים אלו עוד לא זיהו את תחום הפרסום ברשת כמקור להכנסה עבורן. עניין זה מתקשר לנושא השימוש בנתוני התקשורת, מאחר שנתונים אלו הם הנכס שיש בידי המפעילים לצורך פירסום רישתי ממוקד ויעיל.
תגובות