תקדים: מכירת יתר של שירותי תקשורת כעילת תביעה

בפסק דין תקדימי מניח השופט עופר גרוסקופף יסודות לעילת תביעה צרכנית חדשה, המכונה  "מכירת יתר".

מעשה שהיה כך היה, לקוחות בזק בינלאומי בשירות האינטרנט סבלו מהאטה רבה בגלישה לאתרים בחו"ל במשך 11 יום במהלך במהלך חג סוכות, אוקטובר 2011.

מספר לקוחות של בזק בי"ל הגישו על כן תובענה ייצוגית בטענה שבזק ב"יל לא סיפקה להם את מהירות הגלישה המובטחת.

השופט גרוסקופף קבע, כי מהירות הגלישה לה טענו התובעים, היא המהירות המקסימלית והיא אינה מובטחת!

מכאן השופט מתווה קווים לעילת תביעה חדשה, אשר למעשה קובעת את סטנדרט ההתנהגות של ספקי התקשורת ביחס לאספקת טיב השירות.

לפי קביעת השופט אין חברת תקשורת אחראית לתקלות בשירות הנובעות מגורמים שאינם בשליטתה, ולכן היא אינה יכולה להיות אחראית למהירות גלישה מינימלית. כמו כן, במקרה הרגיל אין לבסס תובענה ייצוגית על סמך האטת קצב נקודתית או בגין תקלות או אירועים בלתי צפויים.

החובה המרכזית של ספקית גישה היא שלא לבצע "מכירת יתר".

מהי מכירת יתר? זהו מצב שבו ישנו יחס בלתי סביר בין מספר המשתמשים ברשת והיקף ההתחייבות כלפיהם לבין האמצעים שברשות הספק. השופט מקבל את שיטת העבודה לפיה אין ספק התקשורת מחויב לקיים אמצעים שיענו על מקרה שבו כל הלקוחות שברשת יבקשו בעת ובעונה אחת שירות, שכן זהו מצב לא סביר מבחינה סטטיסטית, ואם הספקים יצטרכו לעמוד בו, אזי הדבר ייקר ללא הגיון את דמי השירות.

במקרה הנדון מגלה בית המשפט, כי בזק בינלאומי הגדילה במידה עצומה את מספר לקוחותיה שעברו לחבילות במהירות גבוהה, דבר שחייב הכפלה של קיבולת התמסורת הבינלאומית שלה בעוד שהיא הגדילה אותה רק ב – 21% בפועל. התופעה אכן התפרצה במהלך חג סוכות ככל הנראה בשל Video streaming, אבל לדעת בית המשפט ההאטה לא הייתה נקודתית, ועובדה שבזק בינלאומי הגדילה את הקיבולת הבי"ל שלה לאחר האירוע ב– 43%. על כן, הגיע בית המשפט למסקנה, כי בזק בי"ל התרשלה בהתאמת הקיבולת לצריכה הצפויה.

כאמור מדובר בפסק דין יוצא דופן ותקדימי. פסק הדין אינו עונה על השאלה מתי היחס בין הקיבולת לצריכה הצפויה אינו סביר. יחס זה קובע למעשה את מהירות הגלישה של המשתמש הבודד. מאחר שבזק בינלאומי סיפקה שירות, הגם שהיה איטי, ומאחר שהיא לא הבטיחה מהירות מינימלית, הרי אין זה ברור שכל האטה משמעה התרשלות, אפילו אם היא ממושכת. בעניין זה לא קבע פסק הדין מבחנים.

 בית המשפט נשען על העובדה, כי חלה הרעה משמעותית מהמצב הקודם, אבל לא הגדיר בבירור מהי ההבטחה של הספק, שכן תיאורטית יתכן שלמרות ששירותי בזק בינלאומי סבלו מירידה ברמה, הם עדיין היו ברמה סבירה אל מול שירותים של אחרים. מפסק הדין עולה שעצם התנודה המתמשכת מטה ברמת השירות היא המעידה על הפרת ההתחייבות ללקוח.