האם "Like" ו- "share" יכולים להוות הוצאת לשון הרע?

נידיילי תקשורת היא מוציאה לאור של מקומון בגבעתיים – ר"ג.

אלמוני פרסם בפייסבוק מספר פוסטים, גסים ומעליבים במיוחד, כנגד המקומון.

בני הזוג שאול לחצו "like" ביחס לפרסום אחד ו- "share" ביחס לפרסום אחר, ועל כן, נתבעו בתביעה אזרחית על ידי ההוצאה לאור בגין פירסום הוצאת לשון הרע.

בית המשפט השלום הגיע למסקנה די ברורה, שהפרסומים המקוריים מהווים לשון הרע.

השאלה הקשה היותר הינה, האם like ו–share מהווים פרסום על ידי הלוחץ של דבר לשון הרע?

בית המשפט קבע, כי אין מדובר בפרסום אלא בהזדהות שאיננה עונה על המובן של "פרסום" לצרכי החוק. בית המשפט ביקש לתת פרשנות מצומצמת למונח זה לאור העובדה שחופש הביטוי הוא זכות יסוד חוקתית. לדידו של בית המשפט, מי שלוחץ like ו- share אינו מביע את לשון הרע אלא רק מפיץ אותו.

פסיקה זו איננה נקייה מספקות.

הרשתות החברתיות הדיגיטליות, הן אמצעי יחסית חדש להפצת מידע. המידע מופץ על ידי יחיד למעגל החברתי שלו, וכל אחד מהחברים במעגל החברתי הנ"ל מפיץ את המידע למעגל חברתי נוסף, כך שהמידע משוכפל בצורה אקספוננציאלית, שיכולה להיות רחבה יותר מפרסום, למשל, במקומונים. האם רק למפיץ הראשון בשרשרת יש אחריות, ואילו כל המפיצים בתווך פטורים?

אילו היה בכפתור ה–like רק משום הבעת הזדהות, ניתן היה לקבל את עמדת בית המשפט בקלות יחסית, אולם יש לקחת בחשבון, כי יכולה לעמוד מאחורי הלחיצה כוונה להפיץ את המידע ואף לפגוע בנשוא המידע באמצעות הרחבת המודעות למסר הפוגעני. בהחלט קיימת לעיתים במסגרת רשת פייסבוק קריאה מצד מפרסמים ראשוניים לחבריהם כי "יעשו like" על מנת להפיץ את דבר המסר. כמו כן, קשה לקבל את עמדת בית המשפט, לפיה אין בהפצת המסר משום הבעה. בעולם הדיגיטלי, אין צורך בהבעה יצירתית או בהפקה מחדש של המסר על ידי המפרסם, אלא די בביצוע פעולה שיש בה כדי לקשר את הנמען עם המסר במקום אחר. לפי שיטת בית המשפט, יכולים כלי תקשורת אלקטרוניים לחמוק מאחריות בבצעם קישורים אל תוכן פוגע.

אמנם עוולה של הוצאת לשון הרע אינה מחויבת בהוכחת יסוד של כוונה לפגוע. אולם, כאשר מעוניין בית המשפט להקל עם משתמשי פייסבוק בשל האופי הלא מחייב שלה, אזי הוא חייב לשים גבולות לכך, בוודאי כאשר ניכרת כוונה לפגוע ופעילות עקבית. לרשתות חברתיות יש גם עוצמה רבה ושימוש לא נאות בהן עלול לגרום לנזקים כבדים לשמו ולפרנסתו של אדם – "שיימינג", ומי שמסייע לכך אינו יכול אוטומטית לצאת נקי.