מר רוזנברג הזמין מבזק בינלאומי באמצעות הטלפון שירותי אינטרנט. בשיחה הטלפונית, נמסר למר רוזנברג, כי המחיר יעמוד למשך תקופה על סך של 30 ₪ לחודש ולאחר שנה יעלה לסך של 105 ₪ לחודש.
במהלך התקופה, בזק בינלאומי פתחה לצרכן זה תיבת דואר אלקטרוני ולשם שלחה את החשבוניות ואת ההודעה על שינוי התעריף כחודש לפני ההעלאה בפועל.
מר רוזנברג טען, כי לא היה מודע להודעות אלו, וכי נודע לו כביכול על ההעלאה מספר חודשים לאחר מכן, ולכן תבע מבזק בינלאומי את החזר ההפרשים בין התעריפים. בזק בינלאומי טענה מנגד, כי לאחר שסגרה את העסקה עם הלקוח בטלפון שלחה אליו אימייל, ובו ציינה, כי העסקה כפופה לתנאי הסכם, שניתן לעיין בו בלינק שהופיע בהודעה. בתנאי הסכם אחיד זה, צוין בין היתר, כי תיבת הדוא"ל שהקצתה לצרכן תשמש כמען למשלוח כל הודעה בה מחויבת החברה על פי כל דין והסכם.
מר רוזנברג, אשר ייצג את עצמו, הגיש תביעתו לבית המשפט לתביעות קטנות ונדחה. אחר, ערער לביהמ"ש המחוזי ואף שם הפסיד. לבסוף הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, וזכה בה.
בית המשפט העליון בחן את העניין מזווית מעט שונה. סעיף 13א לחוק הגנת הצרכן, מחייב בעל עסק, שהתקשר עם צרכן בעסקה שבה ניתנת הנחה על המחיר לתקופה קצובה, להודיע לצרכן על תנאי העסקה החדשים בסמוך לתום התקופה הקצובה, לאחר בית המשפט העליון קבע, שהוראות ההסכם הנותנות תוקף לתיבת הדואר האלקטרוני אינן מחייבות את הלקוח, משום שלא נתן להן את הסכמתו. ההפניה לתנאים אלו הוצגה ללקוח לאחר ההתקשרות עם בזק בינלאומי ואינה מחייבת אותו, ולכן משלוח ההודעה לתיבה זו לא נעשה כדין.
לאור זאת ציווה בית המשפט העליון על החזרת ההפרשים ללקוח ועל פיצוי לדוגמא בסך של 4,000 ₪.
פסק דין זה הוא בעל חשיבות רבה בכל הנוגע לדרכי ההתקשרות של עסקים עם צרכנים באופן אלקטרוני או מרחוק. הוא מחייב בצורה בלתי מתפשרת, שכל מכלול התנאים יוצגו לפני הלקוח בטרם ביצוע ההתקשרות –מהלך שבימינו מעטים מקפידים עליו במסגרת עסקות טלפוניות.
מן הראוי להסב את תשומת הלב לכך, שהמחדל של בזק בינלאומי על פי חוק הגנת הצרכן נוגע לעצם המשך תקופת ההתקשרות בין הצדדים, וההודעה שבזק נכשלה במסירתה לא נועדה להכשיר את העלאת המחיר – העלאה, שהייתה ידועה מראש ללקוח והוא הסכים לה במועד ההתקשרות הטלפונית בין הצדדים.
בית המשפט תאורטית יכול היה לפסוק, כי בשל אי מתן ההודעה, העסקה בין הצדדים התבטלה עם סיום מתן ההנחה ולכן על בזק בינלאומי היה להחזיר את כל הכספים ששולמו בתקופה שלאחר סיום מתן ההנחה ולא רק את ההפרשים. אלא שלמזלה של בזק בינלאומי הלקוח תבע רק את ההפרשים. דרך אחרת לבחון את המקרה, המקלה עם בזק בינלאומי, הייתה לתת תוקף הן להמשך ההתקשרות בין הצדדים מכוח התנהגותם, שכן הלקוח באופן מודע ומתוך רצון צרך את השירות, והן למחיר הגבוה יותר, מאחר שהלקוח הסכים למחיר זה מראש בעת ההתקשרות הראשונית. בפועל, בית המשפט בחר להאריך וירטואלית את התקופה הקצובה, שבה המחיר נותר נמוך. זו מעין גישת ביניים שמחמירה דייה עם בזק בינלאומי.
תגובות