ביהמ"ש המחוזי בת"א (50870-05-15) הורה לפייסבוק להחזיר דף שהוסר על ידה.
"סטטוסים מצייצים" היה אחד הדפים העבריים הפופולריים ביותר. כתבה ב"גלובס" חשפה, ששולמו כספים למפעילי הדף על ידי בעלי עניין לשם העלאת חלק מהפוסטים לדף.
משנודע הדבר לפייסבוק, היא הסירה את הדף לצמיתות ללא כל התראה וללא כל נימוק מפורט.
מפעילי הדף הודו במעשיהם אלו, ובמשתמע, אף בכך שידעו, שפייסבוק אוסרת על פרסום ממומן במסגרת הדף עצמו.
אשר על כן, פנו בעלי הדף, אבי לן ועדי בנטוב, במסגרת תביעה לביהמ"ש המחוזי בת"א בבקשה להורות לפייסבוק להחזיר את הדף, ואף תבעו כספים בגין הפרת זכויות יוצרים, פרסום לשון הרע, פגיעה בפרטיות, רשלנות, פגיעה בזכויות אדם וביצוע עוולות מסחריות.
הטענה המרכזית של התובעים היתה שפייסבוק היא גוף כה עוצמתי עד כדי כך שהיא מחויבת בעקרונות המשפט המנהלי והחוקתי של מדינת ישראל, ולכן אינה יכולה להתנהל בצורה כה חד צדדית.
בנוסף, טענו התובעים, שתנאי השימוש של פייסבוק הם בגדר חוזה אחיד, והסעיף בתנאי השימוש, המאפשר סגירת חשבון ללא התראה הוא מקפח ולכן בטל.
פייסבוק מצידה, טענה, שמפעילי הדף הוליכו שולל את גולשי פייסבוק בכך שהעלו פוסטים שמתחזים לאותנטיים בעוד שהיו פירסומיים, וכן כי מפעילי הדף הפרו את תנאי השימוש האוסרים על פרסום במסגרת הדף ואת רוח האתר.
פייסבוק, משום מה, זנחה את טענתה, כי הדין החל על מערכת היחסים בהתאם לתנאי השימוש של פייסבוק הוא הדין הקליפורני או האירי, ובזאת הקלו מאד על התובעים ואף על השופט בתיק.
ביהמ"ש דחה באחת את כל טענות התובעים בדבר מעמדה המיוחד של פייסבוק כגוף דו-מהותי עליו חלים דיני המשפט המנהלי והקונסטיטוציוני הישראלי, כמו אף את כל הטענות בדבר נזקים.
ביהמ"ש בחן באופן אלגנטי את הנושא מהזווית של דיני החוזים. לדידו, השאלה שיש לענות עליה, היא האם ההסרה של סטטוסים מצייצים הייתה הפרה יסודית או הפרה לא יסודית. אם מדובר בהפרה יסודית, אזי יכולה הייתה פייסבוק לבטל את הקשר עם בעלי הדף באבחה, מיידית וללא כל התראה. אם ההפרה אינה יסודית, מחויבת פייסבוק, לפי הדין הישראלי, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970, לתת למפרים התראה והזדמנות לתקן, ואם לא עשתה כן, אין פייסבוק רשאית לבטל את ההסכם ולסגור את הדף.
ביהמ"ש מצא, כי פייסבוק לא הגדירה בתנאי השימוש מהי הפרה יסודית, ולכן העניין נתון לפרשנות לפי נסיבות העניין. ביהמ"ש קבע, כי ההפרה לא פגעה משמעותית בפייסבוק ובאפשרות לספק שירות חינמי ולכן ההפרה לא משמעותית. על כן, פסק בית המשפט שעל פייסבוק להחזיר הדף ל"אוויר".
הפרת הכלל של העדר פרסום מצד בעלי הדפים, שהוא חלק מרוח פייסבוק, שלא בוצעה בשוגג, נחשבת באספקלריה של התרבות האמריקאית, כמעילה באמון, והמשמעות הכלכלית והמעשית שלה הרבה פחות רלוונטית לצורך שאלת מהותיות ההפרה, ולכן יש להניח שאילו הדיון היה מתנהל בארה"ב, אזי לפי הדין האמריקאי התוצאה היתה שונה.
תגובות