חוק הגנת הצרכן מאפשר לכל צרכן לבטל תוך 14 יום עסקות שביצע באמצעות האינטרנט ללא כל עילה.
לכלל זה יש מספר חריגים בחוק. אחד מהחריגים נוגע לעסקות ב"מידע" כהגדרתו בחוק המחשבים.
אורלי ממן רכשה מנוי לאתר Jdate למשך 6 חודשים. אחרי יומיים נמלכה בדעתה, וביקשה לבטל את המנוי. הגב' ממן ביקשה החזר מלא של המנוי. הבעלים של האתר הסכים לתת החזר בגין 5 חודשים ועמד על חיוב בגין חודש אחד.
הגב' ממן על כן החליטה לתבוע את בעלי האתר על מנת שיושב לה כל כספה וכן יוטלו פיצויים מיוחדים עליהם.
במקביל התנהלו תביעות יצוגיות באותו עניין שהסתיימו בהסדר פשרה שבמסגרתו התקבל פיצוי מסויים לצרכנים. אולם הגברת ממן עמדה על כך שלא תכלל בהסדר זה.
עתה על בית המשפט היה לקבוע האם שירות ההיכרויות הדיגיטלי הוא בגדר עסקה במידע על פי חוק המחשבים.
מידע מוגדר בחוק המחשבים כך:
"נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;"
להשקפת בית המשפט, שירות ההיכרויות האינטרנטי מספק למעשה שירותי מידע דיגיטלים. בית המשפט קבע, כי אין חובה לצרכי החוק כי בית העסק יפיק בעצמו את המידע, וכי המידע אינו חייב להיות מקורי או בלעדי. המנוי מספק לתובעת מידע אודות מנויים אחרים לפי חיתוכים שונים, וכן מידע אודות פעילותו של המנוי באתר ועוד.
לכן מדובר בשירות מידע המוחרג על ידי החוק מפני זכות הביטול ללא עילה הקבועה בחוק.
על כן, לא היתה התובעת זכאית אפילו לסכום בגין 5 החודשים שהנתבעת העניקה לתובעת.
יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי האתר לא גילה בצורה נאותה את פרטי העיסקה כנדרש על פי חוק הגנת הצרכן לעניין: תכונות השירות, מחירו, דרך אספקת השירות והזכות לבטלו ככל שישנה.
פסק דין זה מחזק את ההגנה הקיימת על מכירת שירותים דיגיטלים ברשת, ומצד שני למעשה אוכף את הצורך בקיומו של תקנון העומד בדרישות החוק להגנת הצרכן.
תגובות