השוק הסיטונאי הוא שם קוד לחיובן של בזק והוט לספק שירותי רשת שונים לבעלי רישיונות אחרים.
מדובר במספר סוגי שירותים:
גישה לרשת הפס הרחב – Bitstream Access: אפשרות להתחבר לרשת הפס הרחב בנקודת מישק אחת או אם בעל הרישיון החדש מעוניין להקים תשתית פס רחב משלו הוא יוכל להתחבר בנקודות נוספות ומתקדמות יותר לאורך הרשת.
גישה מארון החיבורים "השכונתי" אל רשת הכבלים או הסיבים עד לבית הלקוח – SubloopUnbandling: זו אפשרות גישה למי שמעוניין להקים תשתית פס רחב משמעותית משלו, אך רשת "המייל האחרון" ללקוח, (שהיא עיקר ההשקעה בהולכה), מהווה חסם מבחינתו. שירות זה לא הוחל על הוט.
שכירת סיבים אפלים– שימוש בסיבים הקיימים של בעל תשתית, אך לא בציוד האקטיבי המחובר אליהם; סיב אפל וירטואלי– כמו הקודם, אך תוך שימוש בציוד הליבה של בעל התשתית; גישה לתעלות וליתר האמצעים להשחלת סיבים של הספק החדש תוך שימוש בתשתית ההנדסה האזרחית של בזק והוט – כל אלו שירותים המיועדים לבעל תשתית פס רחב חדשה.
שירות טלפוניה סיטונאי – גישה למערכות החיוג הטלפוני של בזק והוט.
שירות Multi-Cast – שירות המיועד בעיקרו לספקי iPTV, המאפשר העברת תוכן למספר רב של משתמשים.
משרד התקשורת השלים את מרבית האסדרות הנדרשות ואף קבע מחירים לשירותיה של בזק. שירותי הגישה החלו להיות מסופקים על ידי בזק, וכעת ניתן לרכוש שירות גישה לרשת האינטרנט הכולל גם שירותי תשתית, הישר מספקי האינטרנט. לעניין הוט – זו דרשה לפי המפורסם בעיתונות מחירי שירותים, שאינם משתלמים לספקי האינטרנט.
מדובר באימוץ של האסדרה הנוהגת בשוק האירופאי – עליה נמתחה ביקורת, כי היא למעשה האטה את פיתוח תשתיות הפס הרחב.
אסדרה זו אכן משלבת מצד אחד אמצעים, המסייעים למי שמעוניין להקים תשתית פס רחב חדשה ומשלימים אותה, אך יחד עם זאת מעודדת את הווקטור הנגדי, והוא יכולת השיווק הקמעונאית של השירותים המוגמרים של בעלי התשתית הקיימים על ידי סיטונאים, שהם לאו דווקא בעלי תשתית משמעותית.
תגובות